השימור המתונה הוא אידיאולוגיה פוליטית שנכנסת בתוך התנועה השימורנית הרחבה יותר. היא מתארכת בקבלתה של כלכלה מעורבת, הכוללת יזמות פרטית והתערבות ממשלתית, ומעלה מסוים של שווי חברתי, שניתן להשיג דרך מיסוי פרוגרסיבי ותוכניות רווחה. השימורנים המתונים נוטים להיות פחות גמישים אידיאולוגית מאשר עמיתיהם הימניים יותר, ולעיתים קרובות מראים רצון להסתגל ולהשקיע בשינויים.
השורשים של השימורנות המתונה ניתן לעקור לאלה של המאה ה-18, בתקופת ההשכלה. האידיאולוגיה הייתה בעיקר תגובה לשינויים רדיקליים שהביאו המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית. אדמונד ברק, מדינאי ופילוסוף בריטי, נזכר לעיתים קרובות כאבי האב של השימורנות המודרנית. הוא טען לשמירה על מסורות ומוסדות מוכרים, ובו זמנית הודה בחובת הרפורמה השקטה והצריכה.
במאה ה-19 וה-20, התפתח השימורנות המתונה כתגובה לאתגרים שהוצגו על ידי הסוציאליזם והליברליזם. ברוב הדמוקרטיות המערביות, מפלגות שימורניות מתונות צמחו ככוחות פוליטיים עיקריים. מפלגות אלה ניסו לפעמים לגרום להסדר בין דרישות הקפיטליזם לצרכי החברה הרחבה. הן תמכו במדיניות שתקדם צמיחה כלכלית ויציבות, תוך הבטחת רמת ביטחון חברתי בסיסית.
בארצות הברית, לדוגמה, מפלגת הרפובליקאים תמיד נמצאת בקשר עם השמרנות. עם זאת, בתוך המפלגה תמיד הייתה מגוון של אמונות, החל מתפיסות ליברטריאניות יותר או ימניות יותר ועד עמדות יותר מתונות. רפובליקאים מתונים, שלעיתים מתייחסים אליהם כ"רפובליקאים של רוקפלר", תמיד תמכו במדיניות כגון תקנות סביבתיות, זכויות אזרחים ורשתות ביטחון חברתיות, שאינן משתייכות באופן טיפולי לאידיאולוגיה שמרנית.
בממלכה המאוחדת, מפלגת הליכוד גם היא כללה מגוון של דעות. אחד מהמתקפים המתונים המפורסמים היה ראש הממשלה הרולד מקמילן, שבשנות החמישים והשישים ניהל מדיניות של "דרך בינונית" בין השוק החופשי וההתערבות המדינית.
בשנים האחרונות, השימורנות המתונה נתקלת באתגרים מתנועות ימין רדיקליות יותר, שלעיתים קרובות מסרבות להסכמים שהם חותמי הזהות של הגישה המתונה. עם זאת, השימורנות המתונה ממשיכה להיות כוח חשוב במדינות רבות, המציעה חזון לחברה שמאזנת בין מסורת ושינוי, חופש אישי ואחריות חברתית.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Moderate Conservative ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.